The Book of Ecclesiastes, Chapter 9קהלת 9

כִּ֣י אֶת כָּל זֶ֞ה נָתַ֤תִּי אֶל לִבִּי֙ וְלָב֣וּר אֶת כָּל זֶ֔ה אֲשֶׁ֨ר הַצַּדִּיקִ֧ים וְהַחֲכָמִ֛ים וַעֲבָדֵיהֶ֖ם בְּיַ֣ד הָאֱלֹהִ֑ים גַּֽם אַהֲבָ֣ה גַם שִׂנְאָ֗ה אֵ֤ין יוֹדֵ֨עַ֙ הָֽאָדָ֔ם הַכֹּ֖ל לִפְנֵיהֶֽם

For all this I considered in my heart even to declare all this, that the righteous, and the wise, and their works, in the hand of God: no man knoweth either love or hatred all before them.

הַכֹּ֞ל כַּאֲשֶׁ֣ר לַכֹּ֗ל מִקְרֶ֨ה אֶחָ֜ד לַצַּדִּ֤יק וְלָרָשָׁע֙ לַטּוֹב֙ וְלַטָּה֣וֹר וְלַטָּמֵ֔א וְלַזֹּבֵ֔חַ וְלַאֲשֶׁ֖ר אֵינֶ֣נּוּ זֹבֵ֑חַ כַּטּוֹב֙ כַּֽחֹטֶ֔א הַנִּשְׁבָּ֕ע כַּאֲשֶׁ֖ר שְׁבוּעָ֥ה יָרֵֽא

All alike to all: one event to the righteous, and to the wicked; to the good and to the clean, and to the unclean; to him that sacrificeth, and to him that sacrificeth not: as the good, so the sinner; he that sweareth, as that feareth an oath.

זֶ֣ה רָ֗ע בְּכֹ֤ל אֲשֶֽׁר נַעֲשָׂה֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כִּֽי מִקְרֶ֥ה אֶחָ֖ד לַכֹּ֑ל וְגַ֣ם לֵ֣ב בְּֽנֵי הָ֠אָדָם מָלֵא רָ֨ע וְהוֹלֵל֤וֹת בִּלְבָבָם֙ בְּחַיֵּיהֶ֔ם וְאַחֲרָ֖יו אֶל הַמֵּתִֽים

This an evil among all that are done under the sun, that one event to all: yea, also the heart of the sons of men is full of evil, and madness in their heart while they live, and after that to the dead.

כִּי מִי֙ אֲשֶׁ֣ר יבחר יְחֻבַּ֔ר אֶ֥ל כָּל הַחַיִּ֖ים יֵ֣שׁ בִּטָּח֑וֹן כִּֽי לְכֶ֤לֶב חַי֙ ה֣וּא ט֔וֹב מִן הָאַרְיֵ֖ה הַמֵּֽת

For to him that is joined to all the living there is hope: for a living dog is better than a dead lion.

כִּ֧י הַֽחַיִּ֛ים יוֹדְעִ֖ים שֶׁיָּמֻ֑תוּ וְהַמֵּתִ֞ים אֵינָ֧ם יוֹדְעִ֣ים מְא֗וּמָה וְאֵֽין ע֤וֹד לָהֶם֙ שָׂכָ֔ר כִּ֥י נִשְׁכַּ֖ח זִכְרָֽם

For the living know that they shall die: but the dead know not any thing, neither have they any more a reward; for the memory of them is forgotten.

גַּ֣ם אַהֲבָתָ֧ם גַּם שִׂנְאָתָ֛ם גַּם קִנְאָתָ֖ם כְּבָ֣ר אָבָ֑דָה וְחֵ֨לֶק אֵין לָהֶ֥ם עוֹד֙ לְעוֹלָ֔ם בְּכֹ֥ל אֲשֶֽׁר נַעֲשָׂ֖ה תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ

Also their love, and their hatred, and their envy, is now perished; neither have they any more a portion for ever in any that is done under the sun.

לֵ֣ךְ אֱכֹ֤ל בְּשִׂמְחָה֙ לַחְמֶ֔ךָ וּֽשֲׁתֵ֥ה בְלֶב ט֖וֹב יֵינֶ֑ךָ כִּ֣י כְבָ֔ר רָצָ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים אֶֽת מַעֲשֶֽׂיךָ

Go your way, eat your bread with joy, and drink your wine with a merry heart; for God now accepteth your works.

בְּכָל עֵ֕ת יִהְי֥וּ בְגָדֶ֖יךָ לְבָנִ֑ים וְשֶׁ֖מֶן עַל רֹאשְׁךָ֥ אַל יֶחְסָֽר

Let your garments be always white; and let your head lack no ointment.

רְאֵ֨ה חַיִּ֜ים עִם אִשָּׁ֣ה אֲשֶׁר אָהַ֗בְתָּ כָּל יְמֵי֙ חַיֵּ֣י הֶבְלֶ֔ךָ אֲשֶׁ֤ר נָֽתַן לְךָ֙ תַּ֣חַת הַשֶּׁ֔מֶשׁ כֹּ֖ל יְמֵ֣י הֶבְלֶ֑ךָ כִּ֣י ה֤וּא חֶלְקְךָ֙ בַּֽחַיִּ֔ים וּבַעֲמָ֣לְךָ֔ אֲשֶׁר אַתָּ֥ה עָמֵ֖ל תַּ֥חַת הַשָּֽׁמֶשׁ

Live joyfully with the wife whom you lovest all the days of the life of your vanity, which he has given you under the sun, all the days of your vanity: for that your portion in life, and in your labour which you takest under the sun.

כֹּ֠ל אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֧א יָֽדְךָ֛ לַעֲשׂ֥וֹת בְּכֹחֲךָ֖ עֲשֵׂ֑ה כִּי֩ אֵ֨ין מַעֲשֶׂ֤ה וְחֶשְׁבּוֹן֙ וְדַ֣עַת וְחָכְמָ֔ה בִּשְׁא֕וֹל אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה הֹלֵ֥ךְ שָֽׁמָּה

Whatsoever your hand findeth to do, do with your might; for no work, nor device, nor knowledge, nor wisdom, in the grave, whither you goest.

שַׁ֜בְתִּי וְרָאֹ֣ה תַֽחַת הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֣י לֹא֩ לַקַּלִּ֨ים הַמֵּר֜וֹץ וְלֹ֧א לַגִּבּוֹרִ֣ים הַמִּלְחָמָ֗ה וְ֠גַם לֹ֣א לַחֲכָמִ֥ים לֶ֨חֶם֙ וְגַ֨ם לֹ֤א לַנְּבֹנִים֙ עֹ֔שֶׁר וְגַ֛ם לֹ֥א לַיֹּדְעִ֖ים חֵ֑ן כִּי עֵ֥ת וָפֶ֖גַע יִקְרֶ֥ה אֶת כֻּלָּֽם

I returned, and saw under the sun, that the race not to the swift, nor the battle to the strong, neither yet bread to the wise, nor yet riches to men of understanding, nor yet favour to men of skill; but time and chance happeneth to them all.

כִּ֡י גַּם֩ לֹֽא יֵדַ֨ע הָאָדָ֜ם אֶת עִתּ֗וֹ כַּדָּגִים֙ שֶׁנֶּֽאֱחָזִים֙ בִּמְצוֹדָ֣ה רָעָ֔ה וְכַ֨צִּפֳּרִ֔ים הָאֲחֻז֖וֹת בַּפָּ֑ח כָּהֵ֗ם יֽוּקָשִׁים֙ בְּנֵ֣י הָֽאָדָ֔ם לְעֵ֣ת רָעָ֔ה כְּשֶׁתִּפּ֥וֹל עֲלֵיהֶ֖ם פִּתְאֹֽם

For man also knoweth not his time: as the fishes that are taken in an evil net, and as the birds that are caught in the snare; so the sons of men snared in an evil time, when it falleth suddenly upon them.

גַּם זֹ֛ה רָאִ֥יתִי חָכְמָ֖ה תַּ֣חַת הַשָּׁ֑מֶשׁ וּגְדוֹלָ֥ה הִ֖יא אֵלָֽי

This wisdom have I seen also under the sun, and it great to me:

עִ֣יר קְטַנָּ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים בָּ֖הּ מְעָ֑ט וּבָֽא אֵלֶ֜יהָ מֶ֤לֶךְ גָּדוֹל֙ וְסָבַ֣ב אֹתָ֔הּ וּבָנָ֥ה עָלֶ֖יהָ מְצוֹדִ֥ים גְּדֹלִֽים

a little city, and few men within it; and there came a great king against it, and besieged it, and built great bulwarks against it:

וּמָ֣צָא בָ֗הּ אִ֤ישׁ מִסְכֵּן֙ חָכָ֔ם וּמִלַּט ה֥וּא אֶת הָעִ֖יר בְּחָכְמָת֑וֹ וְאָדָם֙ לֹ֣א זָכַ֔ר אֶת הָאִ֥ישׁ הַמִּסְכֵּ֖ן הַהּֽוּא

Now there was found in it a poor wise man, and he by his wisdom delivered the city; yet no man remembered that same poor man.

וְאָמַ֣רְתִּי אָ֔נִי טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִגְּבוּרָ֑ה וְחָכְמַ֤ת הַמִּסְכֵּן֙ בְּזוּיָ֔ה וּדְבָרָ֖יו אֵינָ֥ם נִשְׁמָעִֽים

Then said I, Wisdom better than strength: nevertheless the poor man's wisdom despised, and his words are not heard.

דִּבְרֵ֣י חֲכָמִ֔ים בְּנַ֖חַת נִשְׁמָעִ֑ים מִזַּעֲקַ֥ת מוֹשֵׁ֖ל בַּכְּסִילִֽים

The words of wise heard in quiet more than the cry of him that ruleth among fools.

טוֹבָ֥ה חָכְמָ֖ה מִכְּלֵ֣י קְרָ֑ב וְחוֹטֶ֣א אֶחָ֔ד יְאַבֵּ֥ד טוֹבָ֥ה הַרְבֵּֽה

Wisdom better than weapons of war: but one sinner destroyeth much good.