The First Book of Samuel, Chapter 26שמואל א 26

וַיָּבֹ֤אוּ הַזִּפִים֙ אֶל שָׁא֔וּל הַגִּבְעָ֖תָה לֵאמֹ֑ר הֲל֨וֹא דָוִ֤ד מִסְתַּתֵּר֙ בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֔ה עַ֖ל פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן

And the Ziphites came to Saul to Gibeah, saying, Doth not David hide himself in the hill of Hachilah, before Jeshimon?

וַיָּ֣קָם שָׁא֗וּל וַיֵּ֨רֶד֙ אֶל מִדְבַּר זִ֔יף וְאִתּ֛וֹ שְׁלֹֽשֶׁת אֲלָפִ֥ים אִ֖ישׁ בְּחוּרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבַקֵּ֥שׁ אֶת דָּוִ֖ד בְּמִדְבַּר זִֽיף

Then Saul arose, and went down to the wilderness of Ziph, having three thousand chosen men of Israel with him, to seek David in the wilderness of Ziph.

וַיִּ֨חַן שָׁא֜וּל בְּגִבְעַ֣ת הַחֲכִילָ֗ה אֲשֶׁ֛ר עַל פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹ֖ן עַל הַדָּ֑רֶךְ וְדָוִד֙ יֹשֵׁ֣ב בַּמִּדְבָּ֔ר וַיַּ֕רְא כִּ֣י בָ֥א שָׁא֛וּל אַחֲרָ֖יו הַמִּדְבָּֽרָה

And Saul pitched in the hill of Hachilah, which before Jeshimon, by the way. But David abode in the wilderness, and he saw that Saul came after him into the wilderness.

וַיִּשְׁלַ֥ח דָּוִ֖ד מְרַגְּלִ֑ים וַיֵּ֕דַע כִּֽי בָ֥א שָׁא֖וּל אֶל נָכֽוֹן

David therefore sent out spies, and understood that Saul was come in very deed.

וַיָּ֣קָם דָּוִ֗ד וַיָּבֹא֮ אֶֽל הַמָּקוֹם֮ אֲשֶׁ֣ר חָנָה שָׁ֣ם שָׁאוּל֒ וַיַּ֣רְא דָּוִ֗ד אֶת הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר שָֽׁכַב שָׁ֣ם שָׁא֔וּל וְאַבְנֵ֥ר בֶּן נֵ֖ר שַׂר צְבָא֑וֹ וְשָׁאוּל֙ שֹׁכֵ֣ב בַּמַּעְגָּ֔ל וְהָעָ֖ם חֹנִ֥ים סביבתו סְבִיבֹתָֽיו

And David arose, and came to the place where Saul had pitched: and David beheld the place where Saul lay, and Abner the son of Ner, the captain of his host: and Saul lay in the trench, and the people pitched round about him.

וַיַּ֨עַן דָּוִ֜ד וַיֹּ֣אמֶר אֶל אֲחִימֶ֣לֶךְ הַחִתִּ֗י וְאֶל אֲבִישַׁ֨י בֶּן צְרוּיָ֜ה אֲחִ֤י יוֹאָב֙ לֵאמֹ֔ר מִֽי יֵרֵ֥ד אִתִּ֛י אֶל שָׁא֖וּל אֶל הַֽמַּחֲנֶ֑ה וַיֹּ֣אמֶר אֲבִישַׁ֔י אֲנִ֖י אֵרֵ֥ד עִמָּֽךְ

Then answered David and said to Ahimelech the Hittite, and to Abishai the son of Zeruiah, brother to Joab, saying, Who will go down with me to Saul to the camp? And Abishai said, I will go down with you.

וַיָּבֹא֩ דָוִ֨ד וַאֲבִישַׁ֥י אֶל הָעָם֮ לַיְלָה֒ וְהִנֵּ֣ה שָׁא֗וּל שֹׁכֵ֤ב יָשֵׁן֙ בַּמַּעְגָּ֔ל וַחֲנִית֥וֹ מְעוּכָֽה בָאָ֖רֶץ מראשתו מְרַאֲשֹׁתָ֑יו וְאַבְנֵ֣ר וְהָעָ֔ם שֹׁכְבִ֖ים סביבתו סְבִיבֹתָֽיו

So David and Abishai came to the people by night: and, behold, Saul lay sleeping within the trench, and his spear stuck in the ground at his bolster: but Abner and the people lay round about him.

וַיֹּ֤אמֶר אֲבִישַׁי֙ אֶל דָּוִ֔ד סִגַּ֨ר אֱלֹהִ֥ים הַיּ֛וֹם אֶת אוֹיִבְךָ֖ בְּיָדֶ֑ךָ וְעַתָּה֩ אַכֶּ֨נּוּ נָ֜א בַּחֲנִ֤ית וּבָאָ֨רֶץ֙ פַּ֣עַם אַחַ֔ת וְלֹ֥א אֶשְׁנֶ֖ה לֽוֹ

Then said Abishai to David, God has delivered your enemy into your hand this day: now therefore let me smite him, I pray you, with the spear even to the earth at once, and I will not him the second time.

וַיֹּ֧אמֶר דָּוִ֛ד אֶל אֲבִישַׁ֖י אַל תַּשְׁחִיתֵ֑הוּ כִּ֠י מִ֣י שָׁלַ֥ח יָד֛וֹ בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָ֖ה וְנִקָּֽה

And David said to Abishai, Destroy him not: for who can stretch forth his hand against YHWH's anointed, and be guiltless?

וַיֹּ֤אמֶר דָּוִד֙ חַי יְהוָ֔ה כִּ֥י אִם יְהוָ֖ה יִגָּפֶ֑נּוּ אֽוֹ יוֹמ֤וֹ יָבוֹא֙ וָמֵ֔ת א֧וֹ בַמִּלְחָמָ֛ה יֵרֵ֖ד וְנִסְפָּֽה

David said furthermore, YHWH liveth, YHWH shall smite him; or his day shall come to die; or he shall descend into battle, and perish.

חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִשְּׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְ֠עַתָּה קַח נָ֨א אֶֽת הַחֲנִ֜ית אֲשֶׁ֧ר מראשתו מְרַאֲשֹׁתָ֛יו וְאֶת צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם וְנֵ֥לֲכָה לָּֽנוּ

YHWH forbid that I should stretch forth mine hand against YHWH's anointed: but, I pray you, take you now the spear that at his bolster, and the cruse of water, and let us go.

וַיִּקַּח֩ דָּוִ֨ד אֶֽת הַחֲנִ֜ית וְאֶת צַפַּ֤חַת הַמַּ֨יִם֙ מֵרַאֲשֹׁתֵ֣י שָׁא֔וּל וַיֵּלְכ֖וּ לָהֶ֑ם וְאֵ֣ין רֹאֶה֩ וְאֵ֨ין יוֹדֵ֜עַ וְאֵ֣ין מֵקִ֗יץ כִּ֤י כֻלָּם֙ יְשֵׁנִ֔ים כִּ֚י תַּרְדֵּמַ֣ת יְהוָ֔ה נָפְלָ֖ה עֲלֵיהֶֽם

So David took the spear and the cruse of water from Saul's bolster; and they gat them away, and no man saw , nor knew , neither awaked: for they all asleep; because a deep sleep from YHWH was fallen upon them.

וַיַּעֲבֹ֤ר דָּוִד֙ הָעֵ֔בֶר וַיַּעֲמֹ֥ד עַל רֹאשׁ הָהָ֖ר מֵֽרָחֹ֑ק רַ֥ב הַמָּק֖וֹם בֵּינֵיהֶֽם

Then David went over to the other side, and stood on the top of an hill afar off; a great space between them:

וַיִּקְרָ֨א דָוִ֜ד אֶל הָעָ֗ם וְאֶל אַבְנֵ֤ר בֶּן נֵר֙ לֵאמֹ֔ר הֲל֥וֹא תַעֲנֶ֖ה אַבְנֵ֑ר וַיַּ֤עַן אַבְנֵר֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י אַתָּ֖ה קָרָ֥אתָ אֶל הַמֶּֽלֶךְ

And David cried to the people, and to Abner the son of Ner, saying, Answerest you not, Abner? Then Abner answered and said, Who you criest to the king?

וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד אֶל אַבְנֵ֜ר הֲלוֹא אִ֣ישׁ אַתָּ֗ה וּמִ֤י כָמ֨וֹךָ֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וְלָ֨מָּה֙ לֹ֣א שָׁמַ֔רְתָּ אֶל אֲדֹנֶ֖יךָ הַמֶּ֑לֶךְ כִּי בָא֙ אַחַ֣ד הָעָ֔ם לְהַשְׁחִ֖ית אֶת הַמֶּ֥לֶךְ אֲדֹנֶֽיךָ

And David said to Abner, not you a man? and who like to you in Israel? wherefore then have you not kept your lord the king? for there came one of the people in to destroy the king your lord.

לֹא ט֞וֹב הַדָּבָ֣ר הַזֶּה֮ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂיתָ֒ חַי יְהוָ֗ה כִּ֤י בְנֵי מָ֨וֶת֙ אַתֶּ֔ם אֲשֶׁ֧ר לֹֽא שְׁמַרְתֶּ֛ם עַל אֲדֹנֵיכֶ֖ם עַל מְשִׁ֣יחַ יְהוָ֑ה וְעַתָּ֣ה רְאֵ֗ה אֵֽי חֲנִ֥ית הַמֶּ֛לֶךְ וְאֶת צַפַּ֥חַת הַמַּ֖יִם אֲשֶׁ֥ר מראשתו מְרַאֲשֹׁתָֽיו

This thing not good that you have done. YHWH liveth, you worthy to die, because you have not kept your master, YHWH's anointed. And now see where the king's spear , and the cruse of water that at his bolster.

וַיַּכֵּ֤ר שָׁאוּל֙ אֶת ק֣וֹל דָּוִ֔ד וַיֹּ֕אמֶר הֲקוֹלְךָ֥ זֶ֖ה בְּנִ֣י דָוִ֑ד וַיֹּ֣אמֶר דָּוִ֔ד קוֹלִ֖י אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ

And Saul knew David's voice, and said, this your voice, my son David? And David said, my voice, my lord, O king.

וַיֹּ֕אמֶר לָ֥מָּה זֶּ֛ה אֲדֹנִ֥י רֹדֵ֖ף אַחֲרֵ֣י עַבְדּ֑וֹ כִּ֚י מֶ֣ה עָשִׂ֔יתִי וּמַה בְּיָדִ֖י רָעָֽה

And he said, Wherefore does my lord thus pursue after his servant? for what have I done? or what evil in mine hand?

וְעַתָּ֗ה יִֽשְׁמַֽע נָא֙ אֲדֹנִ֣י הַמֶּ֔לֶךְ אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י עַבְדּ֑וֹ אִם יְהוָ֞ה הֱסִֽיתְךָ֥ בִי֙ יָרַ֣ח מִנְחָ֔ה וְאִ֣ם בְּנֵ֣י הָאָדָ֗ם אֲרוּרִ֥ים הֵם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה כִּֽי גֵרְשׁ֣וּנִי הַיּ֗וֹם מֵהִסְתַּפֵּ֜חַ בְּנַחֲלַ֤ת יְהוָה֙ לֵאמֹ֔ר לֵ֥ךְ עֲבֹ֖ד אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִֽים

Now therefore, I pray you, let my lord the king hear the words of his servant. If YHWH have stirred you up against me, let him accept an offering: but if the children of men, cursed they before YHWH; for they have driven me out this day from abiding in the inheritance of YHWH, saying, Go, serve other gods.

וְעַתָּ֗ה אַל יִפֹּ֤ל דָּֽמִי֙ אַ֔רְצָה מִנֶּ֖גֶד פְּנֵ֣י יְהוָ֑ה כִּֽי יָצָ֞א מֶ֣לֶךְ יִשְׂרָאֵ֗ל לְבַקֵּשׁ֙ אֶת פַּרְעֹ֣שׁ אֶחָ֔ד כַּאֲשֶׁ֛ר יִרְדֹּ֥ף הַקֹּרֵ֖א בֶּהָרִֽים

Now therefore, let not my blood fall to the earth before the face of YHWH: for the king of Israel is come out to seek a flea, as when one does hunt a partridge in the mountains.

וַיֹּאמֶר֩ שָׁא֨וּל חָטָ֜אתִי שׁ֣וּב בְּנִֽי דָוִ֗ד כִּ֠י לֹֽא אָרַ֤ע לְךָ֙ ע֔וֹד תַּ֠חַת אֲשֶׁ֨ר יָקְרָ֥ה נַפְשִׁ֛י בְּעֵינֶ֖יךָ הַיּ֣וֹם הַזֶּ֑ה הִנֵּ֥ה הִסְכַּ֛לְתִּי וָאֶשְׁגֶּ֖ה הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד

Then said Saul, I have sinned: return, my son David: for I will no more do you harm, because my soul was precious in your eyes this day: behold, I have played the fool, and have erred exceedingly.

וַיַּ֤עַן דָּוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר הִנֵּ֖ה החנית חֲנִ֣ית הַמֶּ֑לֶךְ וְיַעֲבֹ֛ר אֶחָ֥ד מֵֽהַנְּעָרִ֖ים וְיִקָּחֶֽהָ

And David answered and said, Behold the king's spear! and let one of the young men come over and fetch it.

וַֽיהוָה֙ יָשִׁ֣יב לָאִ֔ישׁ אֶת צִדְקָת֖וֹ וְאֶת אֱמֻנָת֑וֹ אֲשֶׁר֩ נְתָנְךָ֨ יְהוָ֤ה הַיּוֹם֙ בְּיָ֔ד וְלֹ֣א אָבִ֔יתִי לִשְׁלֹ֥חַ יָדִ֖י בִּמְשִׁ֥יחַ יְהוָֽה

YHWH render to every man his righteousness and his faithfulness: for YHWH delivered you into hand to day, but I would not stretch forth mine hand against YHWH's anointed.

וְהִנֵּ֗ה כַּאֲשֶׁ֨ר גָּדְלָ֧ה נַפְשְׁךָ֛ הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בְּעֵינָ֑י כֵּ֣ן תִּגְדַּ֤ל נַפְשִׁי֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה וְיַצִּלֵ֖נִי מִכָּל צָרָֽה

And, behold, as your life was much set by this day in mine eyes, so let my life be much set by in the eyes of YHWH, and let him deliver me out of all tribulation.

וַיֹּ֨אמֶר שָׁא֜וּל אֶל דָּוִ֗ד בָּר֤וּךְ אַתָּה֙ בְּנִ֣י דָוִ֔ד גַּ֚ם עָשֹׂ֣ה תַעֲשֶׂ֔ה וְגַ֖ם יָכֹ֣ל תּוּכָ֑ל וַיֵּ֤לֶךְ דָּוִד֙ לְדַרְכּ֔וֹ וְשָׁא֖וּל שָׁ֥ב לִמְקוֹמֽוֹ

Then Saul said to David, Blessed you, my son David: you shall both do great , and also shall still prevail. So David went on his way, and Saul returned to his place.